מוקדים עירוניים רב תכליתיים איכותיים: הדוגמא של ת"א 2000

אדריכל מיקי מנספלד אדריכל חיים קהת

הקדמה

[מאמר זה בא להסביר ולתאר את פרויקט תל אביב 2000] הממוקם באזור תחנת הרכבת מרכז בתל אביב. תכנון פרויקט תל אביב 2000 שנועד להיות מוקד עירוני רב תכליתי איכותי, הועמד לתחרות אדריכלית בינלאומית. משרד מנספלד-קהת הישראלי זכה בתחרות באוגוסט 2006.

המאמר יתאר את מרכיבי הפרויקט תוך הדגשת מאפייניו העיקריים - - מוקד עירוני רב תכליתי איכותי. נדגיש את מערכת השיקולים שעמדו לפני המתכננים בבואם לתכנן מוקד מסוג זה. היות ופרויקט תל אביב 2000 נועד להיות מוקד מרכזי וחיוני במע"ר (מרכז עסקים ראשי) תל אביב, שהוא גם המע"ר המטרופוליני, יפרט המאמר את תולדות המע"ר בעיר תל אביב ויסביר את תהליך התפתחותו עד היום, כרקע לתכנון תל אביב 2000.  

מאיזור על פי שימוש  לאזורים עם שימושים מעורבים

בשלהי המאה ה- 20 ובתחילת המאה ה- 21 חלה בערים הגדולות בעולם התפתחות רבה.

תהליך העיור הולך ומתחזק, הערים גדלות, מתרחבות ומתפשטות, ומתעורר צורך דחוף לפעול כדי לשמור ולשמר את השלד העירוני הנכון ואת התפקוד עירוני התקין של העיר. במקביל, מתקיים צורך לאפשר תנאי חיים הולמים ונעימים לתושבים. המגמה בתכנון העירוני בשנים האחרונות, איפוא, היא לאפשר התפתחות מרקמים עירוניים של שימושי קרקע מעורבים. במידת מה, זוהי חזרה לנוסחת העיר של ימי הביניים, העומדת בסתירה מוחלטת לשיטת האיזור (Zoning), שדגלה בפיתוח מרקמים עירוניים המובחנים בצורה קשיחה בשימושי הקרקע שלהם. הביקורת העיקרית על שיטת האיזור הייתה, שהיא טמנה בחובה יצירת אזורים חסרי חיים וחיוניות שעות רבות ביממה,. אלה שעיקר הפעילות בהם

היה כלכלי, הן תעשייתי והן של שירותים, נותרו בדממה ובשיממון אחרי שעות העבודה.

התפיסה האורבנית המתגבשת בשנים האחרונות גורסת, איפוא, כי המרכזים העירוניים באזורים ההסטוריים, וגם האזורים החדשים יותר של העיר, יכולים וצריכים להפוך ל"אזורי מוקד" של פעילות לעיר ולאזור, כלומר למרכז לפעילויות פוליטיות, שלטוניות, תרבותיות, חברתיות וכלכליות משולבות במגורים, כפי שהיה בערי ימי הביניים. אחת הנוסחאות המבטיחות תפקוד עירוני נכון, היא פיתוח מוקדים עירוניים רב תכליתיים המתוכננים בקפידה ומצטיינים באיכותם.

מוקדים רב תכליתיים איכותיים לא חייבים להמצא בהכרח במע"ר העיר או באזור המכונה DOWN TOWN. אלה יכולים להיות, במיוחד בעיר גדולה, מוקדים עצמאיים המרוחקים מהמרכז ההסטורי. מרכזים רב תכליתיים איכותיים הוקמו במקומות שונים בעולם. הבולטים והחשובים בהם נמצאים בלונדון, פריז וברלין. פיתוח כזה אפשרי אם אבות העיר מתכננים ומקימים מערכת תחבורתית יעילה המשפרת את הנגישות לאזור. דוגמה לפיתוח מוצלח ברוח זו הואCANARY  WHARF   שב- DOCKLANDS של לונדון. אחד המנופים החשובים לפיתוח אזור זה היה קו הרכבת התחתית JUBILLE  שהגיע  לאזור. הדוגמה השניה היא פרויקט LA DEFENSE שבשולי מרכז פריז. הפרויקט כולל מליוני מטרים רבועים של משרדים, במיוחד משרדי חברות מקומיות ועולמיות, מרכזי תערוכות, תרבות, פנאי ובילוי. הקמת LA DEFENSE הקלה מאוד על הלחץ לפיתוח באזור המרכז ההסטורי של העיר. המפתח להצלחה בפרויקט LA DEFENSE  היה בנגישות טובה של קווי מטרו, קווי רכבת מהירה, קווי רכבת אזורית RER ורשת דרכים משופרת. כל אלה אפשרו נגישות נוחה וקלה. הדוגמה השלישית היא ה - POTZDAMERPLAZE שעיריית ברלין פיתחה מאז נפילת החומה ב- 1989 במשך למעלה מעשור. זהו מוקד עירוני חדש הממוקם בתפר שבין המזרח והמערב, ובסמיכות רבה לאזור הריכסטג המחודש וקרית הממשל החדשה. מרכז ה- POTZDAMERPLAZE התווסף לשני מוקדים עירוניים רב תכליתיים אחרים: האחד במערב העיר באזור KURFURSTENDAMM והשני במזרח העיר באזור ALEXANDER PLATZ.

המוקד העירוני הרב תכליתי

העיר המודרנית משתרעת על פני שטחים נרחבים, מאופק לאופק. עיר זו מורכבת משלד תחבורתי ומרקמה עירונית. בתוך הרקמה ממוקמים מוקדים עירוניים, כתחנות תחבורה מרכזיות, מרכזי ממשל, מרכזי תרבות, מרכזי קניות ומסחר ומרכזי תעסוקה. בהשוואה לאלה, המוקד העירוני הרב תכליתי, המשלב בתוכו מגוון פעילויות, הוא הנוסחה המועדפת בשנים האחרונות לאיפיון מוקדים עירוניים.  

מרכיבי המוקד האיכותי הרב תכליתי

המוקד האיכותי הרב תכליתי מחזיק במסגרתו מספר תפקודים. הוא מאפשר 'פעילות מרובה'

(יותר מפעילות אחת בנסיעה/הגעה אחת), והוא מציע פעילות וחיים סביב השעון. המרכיבים העיקריים של המוקד הם:

המוקד הוא מקום מפגש לקבוצות אוכלוסיה ולפעילויות עירוניות שונות ומגוונות.

המוקד הוא נקודת מוצא ויעד (תחבורתי בעיקר) לנסיעות רבות ולפעילות מרובה.

משום מגוון תפקודיו ורבוי הפעילויות שהוא מציע, נחשב המוקד האיכותי הרב תכליתי לנקודת
התמצאות חיונית בריקמה העירונית.

בזמן העתיק ובימי הביניים ואולי גם לאחר מכן, היו בעיר מרכזים רב תכליתיים. למשל, האגורה היוונית, שמילאה צורך אנושי בסיסי לקיום מקומות מפגש בעיר לקבוצות אוכלוסיה שונות, וערי ימי הביניים, שהיו עתירות ככרות עירוניות הומות ותוססות. בעיר בת זמננו, מהווה מערכת הסעת ההמונים ברשת הדרכים העירונית, ברכבות תחתיות ועיליות את ה"מנוע" המפעיל את ה"מכונה העירונית". נקודות הצומת של מערכת זו, שהן גם נקודות המוצא והיעד של הנסיעות במרחב העירוני, משמשות כמרכז תוסס רב תכליתי הפועל סביב השעון.  

כשבאים לתכנן מוקד איכותי רב תכליתי כמו זה המיועד לפרויקט תל אביב 2000, נכון וטוב למקמו בסמיכות מירבית למרכזי התחבורה. כלל זה נכון לעיר המסורתית, קל וחומר שהוא נכון לעיר המודרנית. מה שחשוב הוא שהמוקדים יהיו נוחים להתמצאות ושיצרו מרקם עירוני המובן לכל המשתמשים , אלה החיים בעיר ואלה המזדמנים אליה לביקור, לקניות ולעבודה. המרשם החשוב ביותר ליצירת הכלים המתווים את התדמית העירונית הם חמשת מרכיבי תדמית העיר שהציע Lynch (1960). רוב מרכיבי תדמית העיר שזוהו על ידי  Lynch יישימים גם למוקד העירוני האיכותי והרב תכליתי. העיקרי במרכיבי התדמית הוא נקודות הציון ה- LANDMARKS. בדרך כלל נקודת ציון כזו היא מבנה או קבוצת מבנים גבוהה הנצפים למרחוק ומאפיינים את המקום. מרכיב חשוב נוסף הוא ה'מפרקים' ה- NODES, שהם צמתי דרכים או ככרות כמו ככר ה- Etoile בפריז המוכרת גם כככר שער הנצחון. מרכיב אחר הוא הנתיב ה- PATH, ציר דרך בולט כגון שדרה. שדרות ה- Champs Elysees שבפריז הם דוגמה לנתיב המקושר לככר שהיא גם נקודת ציון.

רב תכליתיות

רב תכליתיות היא היום מילת המפתח בארגון מערך פעילות עירונית. היא גם, כנראה, המפתח להצלחת תפקודו של המוקד העירוני האיכותי, להתפתחותו המתמדת, ולשימור חיותו. לרב תכליתיות פנים רבות. בעיר התחתית בניו-יורק הדגש הושם על פעילות תעסוקתית. במרכז ה- BURBICAN בלונדון הכוח המניע היא הפעילות תרבותית בידורית. ב- La  Defance שבפריז הדגש הוא על שילוב מערכות תחבורה, וב- POTZDAMERPLAZE  שבברלין יצרו שילוב של תפקודי משרדים, בילוי ותרבות. בכל מקרה, המינון בין התפקודים השונים מושפע מאופי המקום ומהצרכים המקומיים היחודיים. בדרך כלל הרב תחומיות המופיעה במוקדים הממוקמים במרכז העיר כוללת 'סל' המורכב מהתפקודים העירוניים הבאים, שכל אחד מהם יכול להיות פעילות מוליכה: תעסוקה, בעיקר במשרדים;  מסחר; מלונאות; בילוי ובידור; פעילות תרבות. על כן חשוב שהמוקד הרב תכליתי, יהא משורת על ידי מערכות תחבורה משלימות. לאחרונה נוסף תפקוד חדש/ישן, מגורים, המאפשר למוקד להיות מוקד יום ולילה ולתפקד סביב השעון. בכל מוקד רב תכליתי חשוב שתפקוד אחד יהיה התפקוד המוליך כשהאחרים מתווספים, כל אחד על פי מינונו, ובתנאי שיקיימו ביניהם שירשור פעיל (קשרי גומלין). התפקוד המוליך ואלה הנוספים, הם שקובעים את עוצמת הפעילות ואם המוקד הספציפי והיה  חי ותוסס.

מאפיינים קובעי איכות   

האיכות התכנונית והתפעולית של מוקד עירוני קובעת את אופי תפקודו ואת הצלחתו. כך למשל, הצלחתו של אזור ה- DOCKLANDS נקבע רק לאחר שקו התחתית הגיע לאזור. אזור התחנה המרכזית החדשה בתל אביב לא התפתח כראוי וכמצופה היות וליקויי תכנון, בעיקר בנושא נגישות עמדו לו לרועץ.

בין מרכיבי האיכות הבולטים נציין את המאפיינים הבאים:

נגישות גבוהה, נוחה ובטוחה  מיתר חלקי העיר והאזור, ונגישות פנימית טובה בין התפקודים שבמוקד; בהירות תכנונית ותפעולית של המוקד, והתמצאות נוחה בתוכו; יעילות תפעולית ואיגום משאבים החיוניים לתפקודו; תדמית איכותית של המקום ושל סביבתו; זמינות שטחי ציבור פתוחים במרכז ו/או בסמיכות לו. מכל אלה, הנגישות היא המפתח העיקרי להצלחת תפקודו של המוקד. היא כוללת נגישות תחבורתית, נגישות באמצעים אחרים כאופניים, ונגישות נוחה ובטוחה להולכי רגל. החשיבות הניתנת בין מאפייני האיכות לנגישות נובעת, בין היתר, מהעובדה שנגישות לקויה מקרינה  על איכות תפקודו של המוקד. דוגמה בולטת לכך הוא איזור LA  DEFENSE   בפריז, הנהנה מנגישות טובה בעזרת קווי המטרו, אך השילוב בין אמצעי הנגישות האחרים לבין המטרו אינו פועל בצורה משביעת רצון, כשנקודות ההשקה בין אמצעי הנגישות לוקות בחסר.

דוגמה הפוכה, בה קיים שילוב טוב בין האמצעים הוא בככר ה- POTZDAMER PLAZE. ככר זו שוקקת חיים ומתפקדת טוב כי היא נהנית מנגישות טובה להולכי רגל, לקווי המטרו ולתחבורה המוטורית. כל אלה פועלים ביעילות ובקשר הדדי טוב ונוח. כאן המקום להזכיר כי מערכת ההסעה ההמונית ברכבות ה- U ו-   S שבברלין מאפשרת להכניס אופנים לקרונות מסויימים המסומנים בבולטות. קרונות אלה נהנים גם מגישה ישירה של רוכבי אופנים מהרחוב לקרון התחתית. היות ומוקד
ה - POTZDAMERPLAZE מתוכנן היטב נהנה המבקר מיכולת להתמצאות טובה יותר.

היעילות התכנונית והתפעולית של המוקד, וריכוז משאבים המוקצים לו מביאים לקיצור מרחקי הליכה, לפתרונות קומפקטיים יותר לחסכון בעלויות תפעול ובכלל להרגשה טובה יותר של המשתמשים. לבסוף, תדמית המוקד העירוני, תדמית המקרינה איכותיות, חיות וחדשנות מגבירה את הרצון להגיע למקום ולהזדקק לשרותיו.

כיצד נתכנן נכון מוקד עירוני רב תכליתי ואיכותי

כבר לפני שנים הציע האדריכל האמריקאי LOUIS KAHN (1991)  לאדריכלים, להקשיב לרחשי השטח והמקום ולתהות מה השטח רוצה להיות ולא לשאול את המזמין או את המשקיע על שאיפותיו. גישה זו נכונה במיוחד כשמתכננים מרכז עירוני ראשי או מוקד עירוני חשוב, מאחר והמרכז אמור לפעול כ- "לב" המערכת, ואותו "לב" צריך לתפקד בתזמון ובהצלחה מרבים עם הקיים ועם העתידי. כדי שמרכז כזה יצליח, וכאן הקשר למושג "לב המערכת", עליו להזרים "דם נקי" לכל מרכיבי המערכת העירונית. כדי להגשים מטרה זו על המתכנן ללמוד היטב את השטח, את מערכת התחבורה, את הנגישות, הטופוגרפיה ואת יתר המרכיבים האורבניים. בהמשך על המתכנן לבדוק מה חסר, מה נחוץ ומה מתבקש, ועל בסיס כל אלה לגבש את המתכונת הנכונה והמבטיחה ביותר לאירגון המתחם ולגרום לכך שאכן יהפוך למוקד עירוני חי ותוסס, ל"לב המערכת".

למושג "מוקד" יש קונוטציה חיובית ומשמעותו מרכז, עיקר, יסוד, וכד'. אי לכך, כשבאים לתכנן מרחב עירוני למוקד, על התכנון לשקף ולהבליט תכונות אלו, להבליטו ולפעול להעצמתו כ'נקודה' חיונית במערכת. הגדרה אחרת למושג מוקד מתייחסת להיותו מרכז שניתן להכיל בו יותר מיעוד אחד, כך שהמבקר יוכל, אם ירצה בכך, לפעול בו על פי עקרון 'הפעילות המרובה', כלומר לבצע במוקד יותר מפעילות אחת בנסיעה מסויימת אחת.

האדריכל לה קורבוזיה LE CORBOSIER (1923) כותב בספרו VERS UNE ARCHITECTURE את הדברים האלה על מהות פעולת התכנון : "התכנית היא הגורם המחולל. ללא תכנית שוררים אי סדר ושרירותיות. החיים המודרנים תובעים ומצפים להופעת תכנית חדשה לבית ולעיר". המתכננים KAHN  ו- LE CORBOSIER, ורבים אחרים בעקבותיהם, הצביעו על הצורך בתכנון אורבני כמנוף לייצירת סביבה עירונית מיטבית, שתאפשר חיים אורבניים אמיתיים ועדכניים בכל תקופה.

אלמנט נוסף ומהותי בתכנון, שלא קיבל דגש מספיק במאות הקודמות, הוא היכולת להתאים את הפיתוח לגידול ולהשתנות העתידיים. מרכיבי הגידול וההשתנות הם פרמטרים דינמיים  המחייבים את התכנון העירוני לתפקד כשהיד על הדופק לאורך שנים, ולהגיב בכל שלב ושלב לשינויים חברתיים, התנהגותיים, טכנולוגיים. אחת הדוגמאות לתהליכי ההשתנות הם כיכרות העיר שתפקדו בעבר, ובמקרים רבים גם היום, כככרות שוק בבוקר ועם ערב התמלאו בבתי קפה והיו לבמה למופעי רחוב.

בכל עשייה תכנונית אפשר ללמוד גם  מהצלחות וגם מכשלונות. מניתוח תולדותיה של תל אביב עולה, כי הנסיון להקים מרכז עירוני סביב מרכז התחבורה של התחנה המרכזית שהוקמה בשנות השמונים, שבאה להחליף את התחנה הישנה באזור נווה שאנן, לא צלח. לאי ההצלחה גורמים רבים, כשהבולטים בהם היו איתורה כתחנה מרכזית שאינה בקרבת מערכת תחבורה ארצית וללא  קשר טוב אליה, והעדר פעילויות עירוניות נוספות תומכות. הניסיון שנעשה בשנים האחרונות להצמיד לתחנה המרכזית תחנת רכבת לא מספיק, ולכן גם הוא לא הביא לחיזוקה ולהפיכתה למרכז עירוני אמיתי.

תל אביב – תכנון ותהליכי השתנות – רקע לצורך בפרויקט 'תל אביב 2000'

תל אביב תוכננה מראשיתה כעיר גנים ומיקומה נקבע באזור המוכר היום כעיר ההסטורית. התכנון העירוני המשמעותי הראשון נעשה על ידי SIR PATRICK GEDDES בין השנים 1927 ו- 1929.  התכנית אושרה בהליכים סטטוטוריים בשנת 1932. הרקמה האורבנית של תל אביב על פי גדס הייתה אחידה, לרוב במבנים בני שלוש קומות, ואופיינה בכך שלא היו בה סימנים בולטים, שהלמו עיר גנים קטנה.

בספר שיצא לאחרונה 40X40:  40 מגדלים 40 שנים (2007) כותב אדריכל ישראל גודוביץ על תכנית גדס את הדברים הבאים: "סר פטריק גדס, ג'נטלמן בריטי מלומד ומן הגדולים במתכנני הערים של ראשית המאה ה- 20, לא היה מעלה בדעתו, אף בחלומו הפרוע ביותר, כי העיר הקטנה שתכנן בין יפו לשפך הירקון, תהפוך מעיר גנים שלווה ופסטורלית לכרך דינמי ורוגש", או כפי שמעיד עליה קיפניס (2005): "בתהליך הגלובליזציה העובר על החברה הישראלית המנהלת סגנון חיים פוסט תעשייתי מובהק, יש לתל אביב העיר ולבולטים בפרבריה תפקיד מרכזי. ככל שהמחקר מעמיק וחודר למפלסים עמוקים יותר של התופעה, מתרבות העדויות שתל אביב התקדמה כבר ממעמד של "עיר עולם בהתהוות" (Kipnis 2001) למעמד של 'עיר עולם' מלאה (Kipnis 2005). על פי קיפניס (2005), במעבר של תל אביב למעמד 'עיר עולם', בולטת בה שורת מאפיינים, שטביעת האצבעות שלהם ניכרת במרקם הפיזי, התרבותי, הכלכלי והאנושי. בין התופעות הבולטות ביותר יש לציין את  התנשאות קו הרקיע, פריסת המע"ר לשלושה גלעינים כשלכל אחד התמחות משלו, והופעת מרכזי תרבות רב תפקודיים שהוקמו בתפיסה ארכיטקטונית פוסט-מודרנית, פועלים, כיאה לעיר ללא הפסקה, סביב השעון.

הדיון על התמורות המרחביות בתל אביב מתקיים גם בעיתונות. כך למשל, במאמר בהארץ כותב שני שילה (2007): "כל היתרונות האדריכליים של תכנית גדס לא הספיקו בשנות השמונים, כאשר מרכז העיר החל להזדקן והחלה הגירה שלילית ממנו לשולי העיר". כמענה לתופעה ובמטרה לשקם את האזור, הפעילה העירייה את תכנית "לב העיר", אשר עסקה בכמה תחומים במקביל ואת תוצאות התכנית ניתן לראות בשנים האחרונות :

¨    הוצאת המשרדים מבנייני המגורים והעברתם למתחמי עסקים.

¨    עידוד מגורים על ידי הענקת אחוזי בנייה – עד חמש קומות לבנייני מגורים באזור – תמורת התחייבות הבעלים לשיפוץ הבניין וחזיתו.

¨    שיפוץ מבני הציבור וחיזוקם כמוקדי משיכה.

התדרדרות מרכז תל אביב והמע"ר ההיסטורי, תהליך שעבר על ערים רבות בעולם, העלה את הצורך לחפש פתרונות יצירתיים כדי לאפשר לעיר לקיים את תפקודיה העירוניים. נושא זה עלה במלוא חריפותו על ידי גרייצר (1992) הכותבת כי המע"ר הוותיק (ההיסטורי) של העיר, המצוי בחלקים הישנים של העיר, סובל, כמו הרבה מרכזי עסקים וותיקים אחרים בעולם, מקשיי נגישות מרחבית, וכי עם השינוי במעמדה של תל אביב והפיכתה לעיר מרכזית במטרופולין, לא היה מנוס מפתרונות מרחביים חדשים עבור תפקודים מרכזיים, שיחפשו מקום מתאים יותר לצרכים החדשים. בחיפוש אחר מענה ניסתה עירית תל אביב, בשלב מסויים, למשוך את כיוון התפתחות המע"ר למערב, לעבר חוף הים שבאזור מנשיה שתוכנן כאזור עסקים, מלונאות וסחר. המבנים הוקמו, אך התכנית להסיט את המע"ר לאזור נכשלה, בין היתר בגלל חוסר הבנה של כוחות המשיכה הטבעיים שפעלו במרחב ומשכו את המע"ר לכיוון הנגדי, לעבר האיילון[1]  התקרבות המרכזים העסקיים אל מערך הנגישות המטרופוליני יצרה שם (באזורי הנגישות) מפה חדשה של המערכת העסקית של תל אביב, ומאוחר יותר, של המטרופולין כולו. גרייצר מסכמת את מהלך ההתפרסות של מע"ר תל אביב וקובעת כי אלמלא נמצא בתל אביב הפתרון למיקום חלק מהמערכת המערי"ת בסמיכות לנתיבי איילון, יש להניח שהיינו חוזים גם בתל אביב תהליכים יותר אינטנסיביים של ביזור המערכת העסקית כפי שנצפתה בערים גדולות רבות בעולם (גרייצר 1992)[2] .

בדיקת התפרוסת של התפקודים העסקיים במרכז תל אביב אכן מוכיחה, שהמע"ר המסורתי של תל אביב, ששרת את העיר כמע"ר יחיד עד לשנות השישים, איבד את מעמדו כמע"ר יחיד והפך לאחד מתוך שלושה גלעינים מע"ריים. הוא גם איבד את בכורתו כאזור היקר ביותר בעיר לעסקים, לטובת גלעין המע"ר שלאורך האיילון שגלש מתחומי תל אביב לעבר אזור הבורסה שבתחום השיפוט של  רמת גן. גלעין האיילון מהווה היום את הגלעין הדומיננטי במע"ר המטרופוליני של תל אביב רבתי (Kipnis, 1998a, 1998b).

התמורות בפריסת המע"ר התל אביבי לא פגעו בעוצמתה הכלכלית של תל אביב הנשמרת, ואף מתעצמת במשך השנים. ההתעצמות נזקפת לזכותם של מספר גורמים ובהם:

¨          תל אביב שמרה על כח המשיכה שלה במונחים של שרותי בידור, בילוי ומסחר.

¨         ענף השירותים העסקיים לא רק ששמר על כוחו, אלא הלך והתחזק במשך השנים והפך להיות הענף התעסוקתי העיקרי בתל אביב.

¨         התיירות הפכה לענף כלכלי חיוני.

¨         פרויקטים למגורים כמו לב תל אביב, עג'מי ונווה צדק, הפכו למנוף בחידוש פני העיר.

¨         מתקיים  תהליך מתמיד של שיפור הנגישות בתוך המטרופולין (נתיבי איילון ורכבת הפרברים), ובמערכת הרכבות הבין - מטרופולינית.

¨         עיריית תל אביב מקדמת באופן מתמיד השקעות בנושאי בתשתית, בפיתוח אזורי פעילות, ובשיפור פני העיר ואיכות החיים בה.

בגבול שבין תל אביב לרמת גן התפתח מתחם הבורסה שגלעינו מגדל היהלום שהוקם ב- 1992, כמוקד לסחר היהלומים. המתחם הוקם ברובו על קרקע ששמשה בעבר לתעשיה, הוא העוגן הצפוני, העמוס ואולי החשוב ביותר, של  גלעין המע"ר המטרופוליני שלאורך האיילון. אזור הבורסה יושב על נתיבי איילון, מחובר בגשר להולכי רגל לתחנת רכבת מרכז (סבידור), ומגדלי המשרדים שהוקמו בו הם מבני משרדים מודרניים (Kipnis and Borenstein, 2001). הגורם החשוב ביותר במסכת היתרונות של מתחם הבורסה הוא שעורי הארנונה הנמוכים המוטלים על העסקים הפועלים בו. בהקמת ופיתוחו של מתחם הבורסה נפתחה תחרות בין תל אביב לבין שכונותיה רמת גן וגבעתיים על הבכורה המע"רית.

השאלה מי ישלוט 'במוקד הקשה' של ליבת הכלכלה והתעסוקה של ישראל עמדה מאחורי ההחלטה לתכנן ולהקים את מתחם 'תל אביב 2000' כמתחם מער"י איכותי ורב תכליתי המשיק לאזור הבורסה ולמע"ר גבעתיים. המתחם אותר בתא שטח סביב תחנת הרכבת מרכז (ארלוזורוב/סבידור) שגבולותיו בצפון פרויקט YOO, בדרום קצה גן וולוונסקי, במערב דרך נמיר ובמזרח ציר האילון ועד לגבול המוניציפאלי של גבעתיים ורמת גן. מתחמי תל אביב 2000, הבורסה ומע"ר גבעתים, ועד לדרך השלום ומגדלי עזריאלי, נקבעו כמרכז הבינמטרופוליני (איור 1).

ההחלטה לתכנן ולהקים את מתחם 'תל אביב 2000' נדונה בסדנה בינלאומית על מערכות תחבורה ציבורית שנערכה במסגרת תכנית אב לפיתוח תחבורה עתירת נוסעים בתל אביב שנערכה ב- 2005 ונוהלה על ידי נ.ת.ע. (נתיבי תחבורה עירוניים). מסקנות הסדנה היו, כי למרכז עירוני איכותי ורב תחומי הנשען על נגישות תחבורתית טובה ורבת אמצעים יש סיכויי הצלחה גדולים. באותה עת (בין 2005-2001) הוכן ביחידה לתכנון לטווח ארוך של עיריית תל אביב, ובשיתוף הציבור, מסמך "חזון העיר" (עירית תל אביב 2005). במסמך נקבע, בין היתר, כי יש לפעול לשמירת המרכזיות של תל אביב במרקם המטרופוליני, וזאת על ידי פיתוח וביסוס מתחם כלל מטרופוליטני מבחינת תפקודו

ועל - מוניציפלי מבחינת פרישתו הגאוגרפית, שישתרע בתחומי השיפוט של תל אביב, רמת גן וגבעתיים. במרכז יפעלו מספר מוקדים, כשבכל אחד מהם תהיינה פעילויות תעסוקה, מסחר, פנאי, בידור ומגורים. בחזון העיר נקבעו ארבעה עקרונות לפיתוח פיזי של המתחמים:

¨    השענות על מערכת תחבורה רב אמצעית, בהם מערכת מסילתית, תחבורה מוטורית, ומשעולים להולכי רגל ולרוכבי אופנים.

¨    פיתוח מערך פעילויות ותפקודים המושתת על עקרון הדוגל בערוב מאוזן של שימושים.

¨    קיום מרחבים ירוקים מפותחים.

¨    בניה איכותית ובת קיימה.

כדי לקדם את פרויקט 'תל אביב 2000' הזמינה עירית תל אביב בשיתוף מנהל מקרקעי ישראל  עריכת פרוגרמה שתשמש בסיס לתחרות האדריכלית הבינלאומית למתחם.

אדר' יונתן גולני, על בסיס הפרוגרמה, שהכין את ההנחיות לתחרות האדריכלית, בה זכה, כאמור, משרד מנספלד קהת מחיפה.  

תנאי היסוד וההנחיות  לתחרות הבינלאומית לתכנון מתחם 'תל אביב 2000'

על פי הפרוגרמה וההנחיות לתכנון מתחם 'תל אביב 2000' נקבע כי יעודי הקרקע יהיו בהלימה לאלה שנקבעו בתכנית המתאר המחוזית. הם כוללים משרדים, מסחר, הסעדה, שרותי ציבור ומוסדות תרבות ובנוסף, שטחים פתוחים, מתקני ספורט ונופש, מלונאות, מגורים ומרכזי תחבורה. להלן הפירוט הפרוגרמתי של היעודים, שסכום שטח הרצפות שלהם הוא כמליון מ"ר הוא:

¨         שטח רצפה למגורים כ- 100,000 מ"ר - כ – 900 דירות

¨         שטח רצפה לתעסוקה כ- 750,000 מ"ר

¨         מרכז תחבורה שישתרע על שטח של כ- 50,000 מ"ר

¨         שטח רצפה למוסדות תרבות ולמוסדות ציבור כ- 100,000 מ"ר

על בסיס הפרוגרמה הכין גולני, כאמור, את ההנחיות לתחרות. בן היתר כתב גולני: "תכנון המתחם מחייב התייחסות לפרוגרמה האינטנסיבית המקיפה כ- 1,000,000 מ"ר רצפות בנויות של שימושים שונים. שטחו של המתחם בגבולות שהוגדרו הוא כ- 400 דונם, ומתוכם ניתן לבנות בפועל על שטח בהיקף קטן יותר. מכאן עולה שהבנייה בפועל תהיה אינטנסיבית מאוד ותחייב תכנון מבנים רבי קומות (מגדלים) לאכלוס הפונקציות המבוקשות. האם עובדה זו מחייבת ויתור על יצירת מרקם "רחובי"? לא בהכרח! כדי ליצור רקמה אורבנית חיה ותוססת, רקמה המשכית שתקשור את המתחם אל כל חלקי המרחב העירוני הרלבנטי, יש לאפשר יצירת דפוס בינוי כזה, שמבוסס בחלקו התחתון על מבנה שלדי של רחובות עירוניים". כמו כן, יש ליצור קשרים רצופים בין "מתחם התחרות" לבין המע"ר הקיים ב"מתחם הבורסה" ברמת-גן, ואל המע"ר העתידי, ה"סיטי", בשטח העיר גבעתיים. כל זאת, מעל נחל האיילון המהווה מכשול טבעי, עמוק ורחב, המפריד בין שלוש הערים". אי לכך, כתב גולני, "הכלי התכנוני הקרוי "ניצול זכויות האוויר לבנייה" מעל נחל האיילון, הוא כלי אופציונלי במסגרת הזכויות הקיימות, שניתן להשתמש בו, למשל כדי ליצור את הדפנות הבנויות בתכנון ועיצוב הקשרים בין שלושת המע"רים שמשני צידי נחל האיילון".

גולני קבע גם הנחיות באשר לאופי התכנון הרצוי. הוא קבע כי "בעיה תכנונית מורכבת מהווה הסתירה המובנית בין האופי המנוכר לעיתים של בינוי רב קומתי (מגדלי) צפוף, לבין הרצון ליצור רקמה עירונית סימפטית, נינוחה ואנושית, שתחבר את המתחמים העירוניים למרקם רציף ומתפקד. התחרות היא יצירת אופי אנושי וידידותי לרובע החדש שיתוכנן. שילוב נכון וחכם של המרכיבים הללו, השונים באופיים, ל"מעשה מרכבה" אחד, יזכה להערכה הולמת". אי לכך, "שפת העיצוב הארכיטקטונית, שתאופיין על ידי קנה המידה האנושי שלה, חייבת להיות מחוברת להקשר התל אביבי, המשלב תווי היכר ים תיכוניים, "אקלקטיים" מבחינת הצבעים, הצורות, החומרים, התאורה, הפתיחות והבהירות, לבין תוואי היכר ארכיטקטוניים שמוצאים ממרכז וממערב אירופה, כמו מורשת ה- "Bauhaus" הגרמני והסגנון הבין לאומי. זאת, מבלי לוותר על החדשנות הארכיטקטונית של שני העשורים האחרונים. בצד המבנים המעוצבים לתלפיות, חייב להמצא גם שפע של צמחיה הולמת ותואמת.

בהנחיותיו העלה גולני "הזהרה". "כדאי לזכור, למרות כל ההשפעות הגלובליות: תל אביב- יפו אינה 'מנהטן', היא היתה וצריכה להישאר בעתיד, תל אביב-יפו (!), השומרת על ייחודיותה, אך במקביל, פתוחה לשינויים ולחדשנות. אנו מצפים שהמתחם יתוכנן ויבוצע ברוחב לב ובנדיבות, גם בממדים הפיסיים, ברוחב הצירים והמדרכות המוקצים להולכי הרגל, שהחללים הציבוריים ישדרו תחושה של 'מכובדות' נעימה והמבנים יבטאו הדר ושפע מאופקים, כיאה להיותו של המתחם ביטוי לשיא האורבני והמטרופוליני". גולני מוסיף כי "יותר מכל, חשובים לנו אופי החיים ורקמת החיים שיווצרו ב"מתחם התחרות", שכן מטרת התחרות אינה רק פונקציונלית גרידא, קרה ומנוכרת. האוכלוסיות אשר תשתמשנה במתחם הן רבות ומגוונות: מהאוכלוסיה המקומית הקבועה ועד לאוכלוסייה אשר תגיע מהמטרופולין, מרחבי המדינה ומחו"ל".

על אופי הפעילות הכלכלית והחברתית קובע גולני בהנחיותיו כי "תל אביב-יפו, המוגדרת מזה שנים רבות "עיר ללא הפסקה", ושונה בכך מיתר ערי ישראל, רוצה לשמור על דופק החיים שלה גם ברובע החדש של מוקד המע"ר המטרופוליני. קיום פעילויות תוססות מ"סביב לשעון", במרבית שעות היממה, היא ממטרות הקמתו של מתחם זה וסימן היכר לאופיו. חלק ניכר מביטויי הפעילויות והחיים במתחם, יתקיימו ברחובות עצמם, בהתאמה לאקלים ולאופי האוכלוסייה הישראלית... האווירה החברתית, הקשר הבין אישי, האופי התרבותי, אלו יהיו הסממנים שיאפינו את החיים שיווצרו במתחם, ויתנו מענה הולם ומנוגד לתופעות האנטי הומניות, השליליות, שמאפיינות את השפעת הגלובליזציה על 'ערי עולם' בימינו. אופיו הפיסי של המתחם והמשקל הכבד הניתן לנושא המגורים בפרוגרמה, כתורם פוטנציאלי להתגברות על תופעות פשע וסטייה, שמאפיינות מרכזים גדולים (Downtowns) ב'ערי עולם' – יתרמו באופן משמעותי ביותר לענין זה. מטבע הלשון ה"עיניים שברחוב" ("Eyes in the Street") שטבעה הסופרת האמריקאית Jane Jacobs  (1961) עדיין שריר וקיים. רק לאוכלוסייה קבועה, המתגוררת דרך קבע במקום, יש אינטרס ברור לשמירת האזור, ונוכחות ממשית וקבועה ("העיניים שברחוב") המבטיחה שמירה על אורחות חיים הוגנים ותקינים.... תכנון מתחם התחרות אמור ליצור תנאים שיבטיחו היווצרות מרקם אוכלוסיה מגוון, הן מבחינת אפיונו החברתי-כלכלי והן מבחינת הרכב הגילאים - 'מזקן ועד טף'.

ביחס למרקם הפנימי קבעו הנחיות גולני כי "עיצוב הרחובות והפרופיל שלהם, עיצוב החללים העירוניים הגדולים ועיצוב החללים המשניים הצנועים יותר, צריכים להיות מוכתבים על ידי קנה המידה האנושי. עיצובן של כל הסביבות במתחם צריך לקחת בחשבון גם את הבטחון האישי. המתחם מתוכנן, קודם כל, עבור בני האדם שישתמשו בו, גברים, נשים וטף, צעירים וזקנים, בריאים וגם נכים. זאת, גם אם הוא משמש, בנוסף, כביטוי למעמד, לעוצמה וליוקרה של החברות אשר תשתמשנה במבני המשרדים שיוקמו. חשובה מאוד הנגישות הנוחה, הקלה והמיידית למוסדות הציבור ולמתקני הציבור שייבנו, על ידי גישה פשוטה מן החלל הציבורי-העירוני... ההליכה הרגלית תהיה 'תו-ההיכר' של המתחם , שיהווה אזור השפעה של הולכי הרגל, והם יהיו כאן 'המושלים בכיפה'. על פי ההערכה, כ- 80,000 הולכי רגל יעברו מדי יום במתחם ובזרוע הצפונית של המע"ר הצמודה אליו. ההליכה בתוך המתחם לפונקציות השונות, חייבת להיות נוחה, נעימה, מוגנת מפגעי מזג האוויר וקצרה יחסית". לבסוף קובע גולני כי "מכיוון שהמתחם קשור ומשולב באופן מיידי עם מע"רים, מרכזים וצירי פעילות ראשיים של תל אביב-יפו, ההליכה הרגלית הנוספת אל מוקדי העניין והאחרים, תהיה כנראה ארוכה יותר. לפיכך, מוצע לשקול אמצעי ניוד להולכי רגל, כדי להקל על התנועה הרגלית ולזרזה".

תכנון מתחם 'תל אביב 2000' (איור 2)

התכנית רואה במתחם 'תל אביבי 2000' מוקד תחבורתי עיקרי, אולי החשוב ביות במדינת ישראל. על פי נתוניו מהווה המתחם צומת תחבורתי הכולל את ציר נתיבי אילון, ציר נמיר וצירי מזרח - מערב ארלוזורוב וז'בוטינסקי המקשרים בין תל אביב לרמת גן. בטבור המתחם ממוקמת תחנת הרכבת מרכז, שהיא התחנה הראשית של רכבת ישראל המנקזת את רוב התנועה המסילתית בארץ. בעתיד תקום בסמיכות לתחנת ארלוזרוב (מרכז) תחנה לרכבת הקלה התת קרקעית "הקו האדום", ובעתיד רחוק יותר לקו רכבת קלה מערב מזרח. מעבר לכך, יוכשר במתחם מרכז תחבורה לאוטובוסים ומוניות שינקז לתוכו את רוב התנועה המוטורית הציבורית בתל אביב ובנותיה. כאמור, כצומת תחבורתית רב אמצעית יהא מתחם 'תל אביב 2000' המוקד העירוני הנגיש ביותר בישראל.

האלמנט הייחודי של הפתרון המוצע על ידי אדריכלים מנספלד קהת הוא  TLV  LOOP, הנותן ביטוי תפקודי הולם למוקד עירוני הפועל ברמה שכונתית, עירונית, מטרופוליטנית וכלל ארצית. ברמה השכונתית, עיצוב הרקמה הוא המשכי לצירים ולבינוי התל אביבי המסורתי. ברמת המתחם מאפשר הפתרון מרקם שכונתי של רחובות, ככרות ומקומות מפגש וגינות ציבוריות; ברמה העירונית הוא מאפשר פעילויות כלל עירוניות, מסחריות, תעסוקתיות ובעיקר תרבותיות וכאלו של נופש; ברמה המטרופוליטנית הוא מאפשר קשר טוב עם המע"ר הסמוך של רמת גן וגבעתיים; וברמה הארצית, המתחם מהווה שער עיקרי להגעת מבקרים מחו"ל דרך נמל תעופה בן גוריון וקו הרכבת הישיר ממנו. ככזה, הוא יאפשר לבאים ולנמצאים 'שילוב עסקים והנאות' (Business and Pleasure) ברמה האנושית הידידותית והתרבותית, המבטאת את שאיפת העיר והמדינה למצוינות מסבירת פנים".

TLV  LOOP  יוצר שילוב הרמוני בין בינוי נמוך, ובינוי גבוה, רב – תפקודי, לבין מערכות תחבורה משולבות של רכבת, רכבת קלה, מונורייל, מסועים, דרכי אופניים ורשת מדרכות וככרות. הוא מאפשר להחיות מחדש את ה"שדרה" בכלל, ואת השדרה הירוקה בפרט. TLV  LOOP  מציע שטחים פתוחים, ככרות ושטחי ירק רחבים בסדר גודל של כ- 100 דונם שהם כ- 20% משטח המתחם המוצע. הפתרון האדריכלי מתייחס לבינוי הקיים בסביבתו, גם בבחינת קשרי תחבורה והולכי רגל, וגם מבחינת מסות הבינוי והמידרג ביניהן.

מתחם TLV  LOOP מאפשר נגישות בינו לבין סביבתו. הטבעת המחומשת הירוקה של המתחם משיקה למתחם הבורסה ברמת גן ומאפשרת נגישות נוחה ובלתי אמצעית בין שני המתחמים. הוא גם מתקשר היטב למתחם המגורים המוקם היום מצפונו (תל אביב 1750 א) וכן למרקם העירוני ממערב לדרך נמיר וכן למע"ר האיילון בואך מרכז עזריאלי. למתחם TLV  LOOP יש גם קשר טוב לציר האזרחי והתרבותי שלאורך שדרות שאול המלך וכן לפרויקט 'קרן הקריה' שיבנה על שטח הקריה, ולצירי הרחובות ארלוזורוב וז'בוטינסקי, המובילים מערבה לעבר חוף הים.

דברי סיכום

ניל פריס  במאמרו  (Perice 2007)  The Human Metropolis – Are We Ready? טוען, כי המגמה האחרונה בתכנון ופיתוח ערים מודרניות היא לעצב עיר ל'יוצרים צעירים' בתחום האמנות והיזום. מרעיון זה התפתח רעיון ה'מטרופולין האנושי' The Human Metropolis. ספר זה פורסם לאחרונה על ידי אוניברסיטת מסצ'וסטס. (יש להביא את במובאה הביבליאוגרפית), במטרופולין האנושי וההומני קיימים המרכיבים של ירוק, בריא, סוציאלי, אזרחי ויחודי.

תכנית 'תל אביב2000' של משרד מנספלד קהת שזכתה בתחרות, מיישמת עקרונות אלה. בהצעה משולבים שפע של אזורים ירוקים חדשים ובהם הטבעת ההקפית; התכנון מפריד ומנטרל מטרדים והיא מציעה מפגש אזרחי וחברתי בכל האלמנטים הכלולים בה. התכנית מציעה איזור חדש יחודי לתל אביב שיחד עם מע"ר רמת גן וגבעתיים יהווה את המרכז העיסקי, התחבורתי והתפקודי של ישראל.

רשימה בבליאוגרפית

ספרים

גודוביץ ישראל (2007) 40X40 ארבעים מגדלים ארבעים שנה.

תל אביב: עם עובד

לה קורבוזיה (1998) לקראת ארכיטקטורה

תל אביב: בבל

עירית תל אביב(2005) חזון העיר.

Lynch, Kevyn, The Imgae of the City 1960, MIT Press

מאמרים

שילה שני (2007) מרכז העניינים עיתון "הארץ" מדור עיצוב ואדריכלות.

PERICE NEAL (2007)  THE HUMAN METROPOLIS – ARE WE READY?

גרייצר א' (1992) מרכז עסקים ראשי של תל אביב בשנות השמונים: שינויים מבניים ותמורות במערך שימושי קרקע. מרחבים, קובץ מחקרים בגאוגרפיה של ארץ ישראל והמזרח התיכון 6, 25, 26.

מאמר במקראה

צרני יגאל (2005) "מרכז העסקים הראשי של תל אביב בראשית המאה ה- 21" ארבעים שנות מחקר גאוגרפי באוניברסיטת חיפה, בר גל, י. וענבר מ. (עורכים) החוג לגאוגרפיה אוניברסיטת חיפה 231-230.

קיפניס ברוך (2005) "הגאוגרפיה של בעלי המאה ובעלי הדעה – תל אביב רבתי כעיר עולם" ארבעים שנות מחקר גאוגרפי באוניברסיטת חיפה, בר גל וענבר מ. (עורכים) החוג לגאוגרפיה אוניברסיטת חיפה 292-274.

Le Corbusier – Vers une Architecture, Paris, 1923

lll  V  X   תרגום לעברית: לה קורבוזיה – לקראת ארכיטקטורה הוצאת בבל 1998 עמודים

Kahan Louis – Writings, Lectures, Interviews, Alessandra Latour. Rizzoli. 1991

Kipnis, B.A. (1998a) Location and Relocation of Class A Office Users: Case Study in the Metropolitan CBD of Tel Aviv, Israel” Geographical Research Forum, 18 : 64-82.

Kipnis, B.A. (1998b) Spatial Reach of Office Firms: Case Study in The Metropolitan CBD of Tel Aviv, Israel”. Geografiska Annaler 80 B: 17-28.

Kipnis, B.A. and borenstein, O. (2001) Patterns of Suburban Office Development and Spatial Reach of Their Office Firms: A Case Study in Metropolitan Tel Aviv, Israel”. In Daniel Felsenstein and Mike Taylor, (Eds) Promoting Local Growth. Aldershot: Ashtgate:  255 – 270.

Jacobs, J. (1961) Life and Death of Great American Cities. New York: Random House
איור 1: המרכז הכלל מטרופוליני