שיפוץ והרחבה של בית הסטודנט- טכניון

בית הסטודנט מתוכנן כצלע רביעית משלימה למבנים המקיפים את ככר הפורום המורחבת, יחד עם בית הסנט, הספריה ואולם צ'רציל. אחד מעיקרי התכנון הוא הרחבת הכיכר והשלמתה. הכיכר השלמה תורמת הן ברמה התפקודית והן ברמה הסימבולית לתנופה חדשה, לחיזוק, העמקה וגיוון הפעילויות בפורום המרכזי של הקמפוס.

בית הסטודנט והמבנה העתידי המתוכנן ממזרח לו, משתלבים באופן הרמוני בכיכר החדשה ויוצקים תוכן אמיתי בכיכר ובציר מזרח ומערב. על ציר זה ממוקם האולם הרב-תכליתי המרכזי של בית הסטודנט ובית הקפה החדש הפונה לכיכר, כמו גם רצף של חללים במבנים הקיימים- מכלול ספריה, מועדון וכו'.

כיכר הפורום המורחבת מהווה גם שער כניסה ומבוא אל הציר הנופי והפארק הנפתחים ללב הקמפוס. קומת הפארקים בבית הסטודנט כוללת רחוב פנימי בכיוון מזרח מערב הקושר דרך הבנין את שני הפארקים המרכזיים תוך יצירת רצף תנועה וקשר פונקציונלי ביניהם. הציר החדש והרחוב הפנימי בעלי משמעות ושימוש יום יומיים אינטנסיביים ע"י הסטודנטים הרבים מאוד הבאים אל המסעדות הרבות והחנויות הממוקמות לאורכו. נפתחו אפשרויות חדשות ומלהיבות לשילוב הפארקים ובית הסטודנט בזמן האירועים המיוחדים, כגון: יום הסטודנט, ירידי תעסוקה וכד'.

המפלס התחתון, הפונה אל לב הקמפוס, כולל את משרדי אגודת הסטודנטים ומשתלב בפעילות צירו המרכזי של קמפוס הטכניון. המבנה המוצע, אם כן, משתלב ופועל בזיקה עם שטחי החוץ מכל ארבעת חזיתותיו.

בכל הקשור לעיצוב החיצוני מבנה בית הסטודנט משתלב ומהווה חלק מהאנסמבל של המבנים המקיפים את הפורום. מתוך נאמנות להשקפה זו מעוצבות חזיתות המבנה ותוספות הבניה באופן מאופק תוך שמירה על השפה האדריכלית של המבנים הקיימים ושמירה על המאפיינים החשובים (בטון חשוף, גיאומטריה). עם זאת, מציע המבנה דגש צבעוני מאפיין בכניסות למבנה. צבעוניות שמחד אינה משתלטת על השפה של החזיתות ומאידך מדגישה את הצירים הפנימיים, תורמת לאוריינטציה ומצביעה על תוכנו וייחודו של המבנה.

עיצוב הפנים של המבנה מבוסס על תפיסה שמבנה זה, יותר מכל מבנה אחר, חייב לשמור על גמישות ופתיחות לשינויים עתידיים, פשיטת צורה ולבישת צורה והתאמות קלות ונוחות לפעילויות סטודנטיות כאלו ואחרות. במידה רבה יש לראות בבניין זה מעין "תערוכה מתחלפת" שלעתים מזומנות יוצקים בה תכנים חדשים .

שטח המבנה המורחב הוא 7,000 מ"ר.

המזמין: טכניון

שטח: 6,000 מ"ר

צילום: אלעד גונן